דיירי הבית באמצעות רביב נפתלי ואח' נ' מי - טל הנדסה ושרותים בע"מ

פסק דין

עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה שהתגלו ברכוש המשותף בבניין דירות ברח' משעול תפן 8 בכרמיאל, הידוע כחלק מחלקות 73 ו-88 – 91 בגוש 18987 (להלן – "הבניין").

טענות הצדדים ונתוני רקע:

התביעה הוגשה באמצעות שני חברי ועד הבית, מר רביב נפתלי ומר אדוארד ברנוב, בשם דיירי הבית המשותף כנגד חב' מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ, אשר הקימה את הבניין ומכרה את הזכויות בו לדיירים (להלן – "הנתבעת").

לטענת התובעים, לאחר רכישת הזכויות בבניין החלו להתגלות ליקויים ואי התאמות ברכוש המשותף, שחלקם לא ניתן היה לאתר קודם לכן וחלקם לא תוקן על ידי הנתבעת, כמפורט בחוות דעתו של המהנדס יהונתן גושן (להלן – "המומחה מטעם התובעים").

התובעים הוסיפו כי במסגרת שנת הבדק ביצעה הנתבעת בדיקות אשר גילו ליקויים שונים, אך ליקויים אלה תוקנו באופן לא יסודי, חרף הזדמנויות רבות שניתנו לה לתקן כל הדרוש תיקון גם לאחר שנת הבדק. בהקשר זה ציינו התובעים, כי חתמו אומנם על כתב ויתור, אך הם אולצו לעשות כן ע"י הנתבעת, ומכל מקום, אין לראות בו משום ויתור על טענותיהם בעניין הליקויים ברכוש המשותף.

בנוסף לפיצויים בגין ליקויי הבניה, עתרו התובעים לפצותם בגין הוצאות בשל עבודות ניקיון מוגברות ופיצוי בגין עוגמת נפש והחזר שכר טרחת המומחים.

לעומת זאת, הנתבעת הכחישה את סמכותם של התובעים לתובע בשם כלל הדיירים, והכחישה את רוב הליקויים הנתבעים.

הנתבעת צרפה לכתב ההגנה חוות דעת מטעמה של המהנדס נחום פרמינגר (להלן – "המומחה מטעם הנתבעת"), הכוללת התייחסות לחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים ומכלול הליקויים הנטענים.

הנתבעת לא הכחישה דבר קיומם של ליקויים מסוימים, אך טענה כי מדובר בליקויים מצומצמים מאוד, וכי לא ניתנה לה הזדמנות אמיתית לתקנם. לפיכך עתרה הנתבעת לאפשר לה לבצע כל הדרוש תיקון ע"י עובדים מטעמה.

הנתבעת הוסיפה, כי הדיירים חתמו על כתב ויתור לפיו הם מוותרים על כל טענה הנוגעת לטיב העבודה. כך או כך, אין לתובעים עילת תביעה בשל חלוף תקופת הבדק ותקופת האחריות.

הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד חב' שיש אלוני בע"מ (להלן – "חב' אלוני") ובה נטען, כי עליה לשפותה בכל סכום שיפסק נגדה בגין ליקויים הקשורים במוצרי הריצוף והחיפוי, וזאת בהסתמך על ההסכם שנחתם ביניהן ביום 18/12/00 לפיו התחייבה חב' אלוני להיות אחראית לטיבם של המוצרים שיסופקו על ידה.

חב' אלוני בתורה הכחישה כל אחריות מצדה, וטענה אף היא כנגד סמכותם של התובעים לתבוע בשם כלל הדיירים. ביחס לטענות הנתבעת ציינה חב' אלוני, כי כל אחריות הקשורה לריצוף ולאריחים יש להטיל על הנתבעת לבדה, שכן לפי הוראות התקן הישראלי וגם לפי הוראות ההסכם שנחתם ביניהן, הרצפים של הנתבעת היו צריכים לבדוק תוך כדי העבודה אם קיימת אי התאמה בגוון האריחים ואם ישנם ליקויים אחרים.

חב' אלוני הוסיפה עוד, כי היא סיפקה לנתבעת רק אריחים ששימשו לריצוף המדרגות וחיפוי קיר המדרגות, ואילו האריחים והריצוף שבכניסת הבניין לא סופקו על ידה, ולכן גם אם קיים ליקוי כלשהו ביחס אליהם, הרי שהוא לא קשור אליה כלל.

בהסכמת הצדדים ובשל הפער הניכר בין שתי חוות הדעת הנ"ל, מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס אריה צימרמן (להלן – "המומחה מטעם בית המשפט"). הלה ערך ביקור בבניין ביום 29.07.09 כשהוא מלווה ע"י נציגים שונים מטעם הצדדים, ובעקבות זאת הגיש חוות דעת. מאוחר יותר מסר המומחה תשובות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו על ידי ב"כ הצדדים.

מן הראוי לציין, כי הצדדים אינם חולקים בסיכומיהם על מסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט, מלבד שני נושאים שיפורטו בהמשך. הנתבעת שאף היא אימצה את מסקנותיו, ביקשה להטיל את האחריות בעניין חלק מהליקויים לפתחה של חב' אלוני.

הצדדים הסכימו ביניהם להכריע את הסכסוך על בסיס סיכומים בכתב ללא צורך בשמיעת ראיות.

מעמדם של התובעים וסמכותם לתבוע בשם כל הדיירים:

כפי שציינתי מקודם, הנתבעת וחב' אלוני הכחישו את סמכותו של ועד הבית באמצעות התובעים דנן לייצג את כלל דיירי הבניין ולתבוע בשמם. לטענתן, לא הוכח כי אנשים אלו נבחרו כדי לייצג את כלל הדיירים, ולא הוכח כי נתקבלה החלטה כדין של אסיפת בעלי הדירות להגיש את התביעה.

חב' אלוני הוסיפה כי לא הוצגה כל ראיה שיכולה להעיד על שליחות או הרשאה שניתנה לתובעים ע"י הדיירים כנדרש בפסיקת בית המשפט.